חוקי שחמט שכולם שוכחים: הצרחה, הכאה דרך הילוכו, הכתרה, פט ותיקו
חוקי השחמט שגורמים לוויכוחים ליד הלוח: מתי מותר להצריח ומתי לא, הכאה דרך הילוכו עם דוגמה, הכתרה, פט, חזרה משולשת, חוק חמישים המסעים וחומר לא מספיק.
את התנועות הבסיסיות של הכלים כמעט כולם זוכרים. מה שגורם לוויכוחים ליד הלוח הם המקרים המיוחדים: "אי אפשר להצריח כשאתה בשח, נכון?", "מה זה הרגלי שנעלם מהצד?", "למה זה תיקו, יש לי מלכה!". הכתבה הזו עוברת על חוקי שחמט שרוב השחקנים המזדמנים שוכחים או זוכרים לא מדויק, לפי החוקים הרשמיים של הפדרציה הבינלאומית לשחמט. לכל חוק יש דוגמה, ובסוף יש טבלה מסכמת של כל הדרכים שבהן משחק נגמר בתיקו. אני לא מאמן שחמט ולא שופט, ולכן כל חוק כאן נבדק מול הנוסח הרשמי ולא נכתב מהזיכרון. אם אתם משחקים בתחרות, הנוסח המלא והעדכני של החוקים הוא המקור הקובע.
הצרחה: המסע היחיד שבו זזים שני כלים
הצרחה היא מסע של המלך יחד עם אחד הצריחים. היא נועדה להוציא את המלך מהמרכז למקום מוגן יותר, ובאותה הזדמנות להכניס את הצריח למשחק.
איך מבצעים
המלך זז שתי משבצות לכיוון הצריח, והצריח קופץ מעליו ונעמד במשבצת שהמלך עבר דרכה. בצד המלך (הצרחה קצרה) המלך הלבן עובר מ־e1 ל־g1 והצריח מ־h1 ל־f1. בצד המלכה (הצרחה ארוכה) המלך עובר מ־e1 ל־c1 והצריח מ־a1 ל־d1. אצל השחור זה אותו דבר בשורה 8. בכתיב המקובל רושמים הצרחה קצרה כ־O-O וארוכה כ־O-O-O.
כל התנאים להצרחה
מותר להצריח רק אם כל התנאים האלה מתקיימים יחד:
- המלך עוד לא זז אף פעם במשחק הזה.
- הצריח שאיתו מצריחים עוד לא זז אף פעם במשחק הזה.
- אין אף כלי, שלכם או של היריב, בין המלך לצריח.
- המלך אינו בשח ברגע זה.
- המלך אינו עובר דרך משבצת שמאוימת על ידי כלי של היריב.
- המלך אינו נוחת על משבצת מאוימת. זה בעצם הכלל הרגיל שאסור להיכנס לשח.
ומה לא מונע הצרחה, למרות שהרבה אנשים בטוחים שכן:
- אם הצריח עצמו מאוים, מותר להצריח.
- בהצרחה ארוכה, הצריח עובר דרך משבצת b1 (או b8 אצל השחור). אם המשבצת הזו מאוימת, מותר להצריח, כי המלך לא עובר שם. היא רק חייבת להיות ריקה.
- אם המלך היה בשח קודם במשחק, ויצא ממנו בלי לזוז (בחסימה או באכילה), הוא שומר על הזכות להצריח.
מתי מאבדים את הזכות לתמיד
יש הבדל בין מניעה זמנית לבין איבוד קבוע. שח, כלי שעומד בדרך או משבצת מאוימת מונעים הצרחה רק כרגע, ואחרי שהם נעלמים אפשר להצריח שוב. אבל אם המלך זז, אפילו פעם אחת ואפילו אם חזר למקומו, הזכות להצריח הולכת לשני הצדדים לתמיד. אם רק אחד הצריחים זז, מאבדים את ההצרחה רק לצד שלו.
הערה אחרונה על ביצוע: בחוקים הרשמיים הצרחה נחשבת מסע של מלך, ולכן נוגעים ומזיזים קודם את המלך, ורק אחר כך את הצריח, ביד אחת. מי שנוגע קודם בצריח במשחק רשמי עלול לגלות שעליו להזיז את הצריח לבד, בלי הצרחה. בבית זה פחות קריטי, אבל כדאי להתרגל לסדר הנכון.
הכאה דרך הילוכו: הרגלי שנעלם מהצד
זה החוק שהכי הרבה שחקנים מזדמנים לא מכירים בכלל, ולכן הוא גם מקור הוויכוחים הגדול ביותר. הרקע: רגלי במסע הראשון שלו רשאי להתקדם שתי משבצות. החוק הזה נוסף כדי שרגלי לא יוכל להשתמש בקפיצה הכפולה כדי "לחמוק" מרגלי של היריב שהיה אוכל אותו אילו התקדם רק משבצת אחת.
התנאים
- הרגלי האוכל שלכם עומד בשורה החמישית מהצד שלכם: בשורה 5 אם אתם הלבן, בשורה 4 אם אתם השחור.
- רגלי של היריב, בטור הסמוך, מתקדם שתי משבצות ממשבצת המוצא שלו, במסע אחד, ונוחת בדיוק לצד הרגלי שלכם.
- במסע הבא שלכם, ורק בו, הרגלי שלכם רשאי לזוז באלכסון אל המשבצת שהרגלי של היריב "דילג" עליה, ולאכול אותו כאילו התקדם רק משבצת אחת. הרגלי של היריב יורד מהלוח.
דוגמה
רגלי לבן עומד ב־e5. השחור משחק את הרגלי שלו מ־d7 ישירות ל־d5, כך שהוא עומד ממש לצד הרגלי הלבן. עכשיו, במסע הבא שלו בלבד, הלבן רשאי להזיז את הרגלי מ־e5 ל־d6, והרגלי השחור שב־d5 מוסר מהלוח. רושמים זאת כ־exd6, ולפעמים מוסיפים את הקיצור e.p.
אם הלבן משחק מסע אחר באותו תור, ההזדמנות אבדה. אי אפשר לחזור אליה מאוחר יותר. וחשוב לזכור: החוק חל רק על רגלי שאוכל רגלי. שום כלי אחר לא אוכל דרך הילוכו, ושום כלי אחר לא נאכל כך.
הכתרה: כשרגלי מגיע לסוף הדרך
רגלי שמגיע לשורה האחרונה, שורה 8 ללבן או שורה 1 לשחור, חייב באותו מסע להפוך לכלי אחר בצבע שלו: מלכה, צריח, רץ או פרש. הנקודות שאנשים שוכחים:
- אי אפשר להישאר רגלי ואי אפשר להפוך למלך.
- הבחירה אינה תלויה בכלים שנאכלו. מותר לקבל מלכה שנייה, ואפילו שלישית, גם אם המלכה המקורית עדיין על הלוח.
- ההכתרה יכולה לבוא עם אכילה. רגלי בשורה השביעית שאוכל באלכסון כלי בשורה האחרונה מוכתר באותו מסע.
- הכלי החדש פועל מיד. אם המלכה החדשה נותנת שח, זה שח מרגע ההכתרה.
בדרך כלל בוחרים מלכה, כי היא החזקה ביותר. אבל יש מצבים שבהם כלי אחר עדיף, וזה נקרא "הכתרה חסרה". הדוגמה הקלאסית היא פרש: לפעמים פרש חדש נותן שח שאף כלי אחר לא היה נותן, או מאיים על שני כלים בבת אחת. דוגמה נוספת היא מצב שבו מלכה חדשה הייתה גורמת לפט, וצריח משאיר ליריב מסע חוקי, וכך המשחק נמשך לניצחון.
שאלה מעשית: מה עושים כשאין מלכה שנייה בקופסה? בבית משתמשים בצריח הפוך ומסכימים מראש שהוא מלכה. במשחק רשמי זה לא עובד, כי שם צריח הפוך נחשב צריח. עוצרים את השעון ומבקשים מהשופט את הכלי הנכון.
פט: יש לך הכל, וזה תיקו
פט הוא מצב שבו השחקן שתורו לשחק אינו בשח, אבל אין לו אף מסע חוקי. במצב כזה המשחק נגמר מיד בתיקו, בלי קשר לכמות הכלים של כל צד.
הדוגמה המוכרת ביותר: המלך השחור לבד בפינה, ב־a8, אין לשחור אף כלי אחר, ומלכה לבנה ב־b6. המלך השחור אינו בשח, אבל כל שלוש המשבצות שלידו, a7, b7 ו־b8, מאוימות על ידי המלכה. תורו של השחור, אין לו לאן לזוז, ולכן זה פט. הלבן, עם מלכה שלמה, "זרק" ניצחון. כדי להימנע מזה, כשהיריב נשאר עם מלך בודד, בודקים לפני כל מסע: האם אחרי המסע הזה יש לו לפחות מסע חוקי אחד, או שאני נותן לו שח?
הדרכים האחרות לתיקו
חזרה משולשת
אם אותה עמדה מופיעה על הלוח שלוש פעמים, השחקן שתורו לשחק רשאי לדרוש תיקו. נקודות חשובות: לא חייבים שיהיו אלה שלושה מסעים ברצף, העמדה רק צריכה לחזור שלוש פעמים במהלך המשחק. "אותה עמדה" פירושה אותם כלים על אותן משבצות, אותו שחקן שתורו לשחק, ואותן אפשרויות, כולל זכויות הצרחה ואפשרות להכאה דרך הילוכו. במשחק רשמי התיקו אינו אוטומטי בשלוש חזרות, אלא יש לדרוש אותו מהשופט. אם אותה עמדה חוזרת חמש פעמים, התיקו נקבע אוטומטית.
חוק חמישים המסעים
אם במשך חמישים מסעים רצופים של כל אחד מהשחקנים לא זז אף רגלי ולא נאכל אף כלי, השחקן שתורו רשאי לדרוש תיקו. כל מסע רגלי וכל אכילה מאפסים את הספירה. אחרי שבעים וחמישה מסעים כאלה התיקו נקבע אוטומטית. החוק הזה קיים כדי שמשחק לא יימשך לנצח כשאף צד לא מתקדם.
חומר שאינו מספיק למט
אם נוצרת עמדה שבה אף אחד מהצדדים לא יכול לעשות מט בשום סדרה של מסעים חוקיים, גם אם היריב משחק בצורה הגרועה ביותר, המשחק נגמר מיד בתיקו. המקרים המוכרים:
- מלך מול מלך.
- מלך ורץ מול מלך.
- מלך ופרש מול מלך.
- מלך ורץ מול מלך ורץ, כששני הרצים על משבצות באותו צבע.
מקרה שמבלבל: מלך ושני פרשים מול מלך בודד. אי אפשר לכפות מט בעמדה כזו, אבל מט אפשרי אם המגן טועה, ולכן היא לא נחשבת חומר לא מספיק. המשחק נמשך, ובדרך כלל יסתיים בתיקו לפי חוק חמישים המסעים או בהסכמה.
הסכמה ונפילת דגל
שני השחקנים רשאים להסכים על תיקו. במשחק עם שעון, מי שהזמן שלו נגמר מפסיד, אלא אם ליריב אין שום דרך לעשות מט בסדרת מסעים חוקיים. במקרה כזה זה תיקו.
| סוג התיקו | מתי | אוטומטי או בדרישה |
|---|---|---|
| פט | לשחקן שבתור אין מסע חוקי והוא אינו בשח | אוטומטי |
| חומר לא מספיק | אין דרך חוקית למט לאף צד | אוטומטי |
| חזרה משולשת | אותה עמדה בדיוק שלוש פעמים | בדרישה; בחמש פעמים — אוטומטי |
| חמישים מסעים | 50 מסעים של כל צד בלי רגלי ובלי אכילה | בדרישה; ב־75 — אוטומטי |
| הסכמה | שני השחקנים מסכימים | בהסכמה |
ועוד שני חוקים קטנים שכדאי להכיר
נגעת, זזת. במשחק רשמי, מי שנוגע בכוונה בכלי שלו חייב להזיז אותו, אם יש לו מסע חוקי. מי שנוגע בכוונה בכלי של היריב חייב לאכול אותו, אם אפשר. מי שרוצה רק לסדר כלי במשבצת, אומר קודם "מסדר".
מסע לא חוקי. אם התגלה שבוצע מסע לא חוקי, למשל מלך שנכנס לשח, מחזירים את העמדה למה שהייתה לפניו ומשחקים מסע חוקי. בתחרויות יש לזה גם עונש זמן, וחזרה על הטעות עלולה לעלות במשחק.
בבית, כמובן, אפשר להחליט על "חוקי בית". רק כדאי להגיד אותם בקול לפני המשחק, לא באמצעו.
מי שעוד לא בטוח בתנועות הבסיסיות יכול להתחיל בשחמט למתחילים, ואחרי שהחוקים יושבים טוב, לעבור לעקרונות הפתיחה ושתי פתיחות פשוטות. ומי שמלמד את החוקים האלה לילד, ימצא כמה רעיונות בשחמט לילדים.
לשבת הקרובה
סדרו על הלוח שלוש עמדות קטנות ובחנו את מי שמשחק איתכם: רגלי לבן ב־e5 ורגלי שחור שקפץ ל־d5; מלך לבן ב־e1 וצריח ב־h1 כשרץ שחור מאיים על f1; ומלך שחור בודד ב־a8 מול מלכה לבנה ב־b6. בכל עמדה שאלו שאלה אחת: מה מותר כאן, ולמה.


