משחקי קלפים עם חפיסה רגילה: שבעה משחקים לשניים, לארבעה ולילדים
חפיסה אחת של 52 קלפים מספיקה לערב שלם. שבעה משחקים עם החוקים המלאים — מלחמה וזיכרון לקטנים, דג ושמיניות משוגעות למשפחה, יניב, ג׳ין רמי ולבבות לגדולים.
יש משהו נעים בזה שחפיסה אחת, שנכנסת לכיס, מספיקה לעשרות משחקים שונים. משחקי קלפים עם חפיסה רגילה הם הדרך הכי פשוטה להפוך ערב רגיל לערב משחקים: לא צריך קופסה, לא צריך מקום על המדף, ואפשר לשחק בפיקניק, ברכבת או על שמיכה בסלון. אספתי כאן שבעה משחקים שאני חוזרת אליהם שוב ושוב, מסודרים לפי מי יושב סביב השולחן. כולם משחקים לשם ההנאה, והניקוד בהם נרשם על דף ונשאר שם.
קודם כול: מה יש בחפיסה
חפיסה רגילה כוללת 52 קלפים בארבע ״צורות״: לב, יהלום, תלתן ועלה. בכל צורה יש קלפים מ־2 עד 10, ועוד נסיך, מלכה, מלך ואס. בהרבה חפיסות יש גם שני ג׳וקרים, ובמשחקים שכאן מוציאים אותם, אלא אם כתוב אחרת. מושג אחד שחוזר: ״לעקוב אחרי הצורה״ פירושו שאם הקלף הראשון בסיבוב הוא לב, כל מי שיש לו לב חייב להניח לב.
| משחק | שחקנים | מתאים ל | אורך סיבוב |
|---|---|---|---|
| מלחמה | 2 | ילדים קטנים | משתנה מאוד |
| זיכרון | 1 ומעלה | ילדים ומבוגרים | כרבע שעה |
| דג | 3 עד 6 | משפחה | כרבע שעה |
| שמיניות משוגעות | 2 עד 6 | משפחה | עשר דקות |
| יניב | 2 עד 5 | בני נוער ומבוגרים | כמה דקות לסיבוב |
| ג׳ין רמי | 2 | זוגות | עשר דקות לסיבוב |
| לבבות | 4 | מבוגרים | חצי שעה ומעלה |
משחקי קלפים לילדים
מלחמה
מחלקים את כל החפיסה שווה בשווה בין שני שחקנים, בערימות עם הפנים למטה. בכל סיבוב שניהם הופכים את הקלף העליון בו זמנית, והגבוה לוקח את שני הקלפים לתחתית הערימה שלו. הסדר מהנמוך לגבוה הוא 2 עד 10, נסיך, מלכה, מלך, אס. אם יש תיקו, זו ״מלחמה״: כל אחד מניח שלושה קלפים הפוכים ואחד גלוי, והגלוי הגבוה לוקח את כל הערימה. מי שאסף את כל הקלפים מנצח. אין כאן שום החלטה, אבל לילדים בני ארבע זה תרגול מצוין להשוואת מספרים, ואפשר לעצור אחרי עשר דקות ולספור מי מחזיק יותר.
זיכרון
פורסים את כל הקלפים הפוכים בשורות על השולחן. בכל תור הופכים שני קלפים. אם יש להם אותו ערך, למשל שני 7, לוקחים אותם וממשיכים. אם לא, הופכים אותם בחזרה והתור עובר. מי שאסף הכי הרבה זוגות מנצח. לקטנים אפשר להשתמש רק בחצי חפיסה, ולשדרג אחר כך: זוג נחשב רק אם הוא גם באותו צבע, אדום עם אדום ושחור עם שחור.
משחקים לכל המשפחה
דג
מחלקים חמישה קלפים לכל שחקן (שבעה כשמשחקים בשניים או בשלושה), והשאר נשאר במרכז כ״אגם״. בתורך שואלים שחקן מסוים על ערך שכבר יש לך ביד: ״יש לך מלכות?״. אם יש לו, הוא חייב לתת לך את כולן, ואתה ממשיך לשאול. אם אין, הוא אומר ״לך תדוג״, ואתה לוקח קלף מהאגם. אם שלפת בדיוק את מה ששאלת, ממשיכים. ברגע שאספת את כל ארבעת הקלפים מאותו ערך, מניחים אותם לפניך כ״משפחה״. כשהקלפים נגמרים, מי שאסף הכי הרבה משפחות מנצח. הטריק הוא לזכור מי שאל על מה.
דוגמה: אחותך שאלה לפני שני תורות אם יש לך 9, ולא היה לך. עכשיו שלפת 9 מהאגם. זה הרגע לשאול אותה דווקא על 9, כי ברור שיש לה לפחות אחד. ילדים קולטים את הטריק הזה מהר מאוד, ומשם המשחק הופך לתרגיל זיכרון אמיתי.
שמיניות משוגעות
מי שמכיר את חוקי טאקי ירגיש בבית. מחלקים חמישה קלפים לכל אחד (שבעה בשני שחקנים), והופכים קלף אחד לפתיחת הערימה. בכל תור מניחים קלף שמתאים לקלף העליון בצורה או בערך. כל 8 הוא ג׳וקר: מניחים אותו על כל קלף ומכריזים איזו צורה ממשיכים. מי שאין לו קלף מתאים שולף מהחפיסה עד שהוא מוצא, או, בגרסה מהירה יותר, שולף קלף אחד ומוותר. הראשון שמתרוקן מנצח. משפחות רבות מוסיפות חוקים, כמו 2 שמחייב לקחת שני קלפים, אבל כדאי להתחיל בבסיס.
משחקי קלפים לגדולים
יניב
המשחק שמלווה כל טיול של בני נוער בארץ. כל שחקן מקבל חמישה קלפים, קלף אחד נפתח ליד החפיסה. בכל תור משליכים קלף אחד, או כמה קלפים יחד אם הם מאותו ערך (שני 9) או רצף של שלושה ומעלה באותה צורה (4, 5, 6 לב). אחרי ההשלכה לוקחים קלף אחד: מהחפיסה, או את הקלף העליון שהשליך השחקן הקודם. ערכי הקלפים: אס הוא 1, המספרים לפי ערכם, ונסיך, מלכה ומלך שווים 10.
כשסכום היד שלך נמוך מספיק, במקום להשליך קוראים ״יניב״ ופורשים את הקלפים. ברוב הבתים הסף הוא 7 ומטה, אבל יש שמשחקים עם 5. אם למישהו אחר יש סכום שווה או נמוך יותר, הוא קורא ״אסף״, וקורא היניב מקבל עונש של 30 נקודות בנוסף לסכום שלו. כל השאר רושמים את סכום היד שלהם. מי שעובר את הסף שנקבע מראש, לרוב 100 או 200 נקודות, יוצא. גם כאן יש המון חוקי בית, למשל חיתוך הניקוד בחצי כשמגיעים בדיוק לכפולה של 50. החליטו מראש.
דוגמה לתור טוב: ביד יש לך 2 לב, 3 לב, 4 לב, מלך תלתן ו־5 עלה. הקלף העליון שהשליך השחקן הקודם הוא אס יהלום. אתה משליך את המלך, כי הוא הכי יקר, ולוקח את האס. עכשיו יש לך 2, 3, 4 לב, 5 עלה ואס, סכום של 15. בתור הבא אתה משליך את הרצף 2, 3, 4 לב בבת אחת ולוקח קלף מהחפיסה. נשארו לך 5 ואס, שש נקודות, פלוס מה שנשלף. אם שלפת קלף נמוך, בתור שאחרי זה אפשר לקרוא יניב. שימו לב שהשלכת רצף שלם היא הדרך המהירה ביותר להוריד את הסכום.
ג׳ין רמי
משחק לשניים שהוא קרוב משפחה של רמיקוב. כל שחקן מקבל עשרה קלפים, קלף אחד נפתח לערימת ההשלכה. המטרה היא לארגן את היד ב״צירופים״: שלושה או ארבעה קלפים מאותו ערך, או שלושה ומעלה ברצף באותה צורה. בכל תור לוקחים קלף מהחפיסה או מערימת ההשלכה, ואז משליכים קלף אחד.
קלפים שלא שייכים לשום צירוף נקראים ״עץ מת״, והם נספרים כמו ביניב: אס 1, תמונות 10. כשהעץ המת שלך הוא 10 נקודות או פחות, אפשר ״לדפוק״, לסיים את הסיבוב ולחשוף את היד. היריב חושף את שלו, ומותר לו להצמיד קלפים מהעץ המת שלו לצירופים שלך. מי שדפק מקבל את ההפרש בין שני סכומי העץ המת. אם ליריב יש סכום שווה או נמוך יותר, הוא זה שמקבל את ההפרש ועוד בונוס. סיום בלי שום עץ מת נקרא ״ג׳ין״ ומזכה בבונוס, ובו היריב לא יכול להצמיד דבר. גובה הבונוסים ויעד הניקוד משתנים בין שולחנות, ולרוב משחקים עד 100.
לבבות
משחק לקיחות לארבעה, וכל אחד משחק לבד. מחלקים את כל החפיסה, 13 קלפים לכל אחד. לפני כל סיבוב מעבירים שלושה קלפים: בסיבוב הראשון לשמאל, אחר כך לימין, אחר כך למי שמולך, ובסיבוב הרביעי לא מעבירים. מי שמחזיק 2 תלתן פותח איתו. כל אחד בתורו חייב לעקוב אחרי הצורה. מי שאין לו, יכול להניח כל קלף. הקלף הגבוה בצורה שנפתחה לוקח את הקלפים, ופותח את הסיבוב הבא.
המטרה היא להימנע מנקודות: כל לב שלקחת הוא נקודה אחת, ומלכת העלה שווה 13. אסור לפתוח בלב לפני שמישהו כבר הניח לב בסיבוב קודם, אלא אם נשארו לך רק לבבות. ויש מהלך נועז: מי שלוקח את כל הלבבות וגם את מלכת העלה ״יורה לירח״, ובמקום לקבל 26 נקודות, כל השאר מקבלים 26. כשמישהו עובר 100, המשחק נגמר ומי שצבר הכי מעט מנצח.
דוגמה לסיבוב: השחקנית שמולך פותחת ב־7 עלה. אתה מחזיק את מלכת העלה, אבל גם 5 עלה. אם תניח את המלכה, היא לא בהכרח תיפול עליך, כי מישהו אחר עלול להניח מלך או אס עלה ולקחת אותה. אבל אם אף אחד מהשאר לא מחזיק מלך או אס עלה, המלכה וכל הקלפים שבסיבוב יחזרו אליך, ואיתם 13 נקודות. ההחלטה הבטוחה היא להניח את ה־5 ולחכות לסיבוב שבו אין לך עלה בכלל, ואז ״להיפטר״ מהמלכה על מישהו אחר. זה כל הרעיון של לבבות: לא לקחת, ולדעת מתי להעביר את הבעיה הלאה.
טעויות שאני רואה שוב ושוב
- לא סוגרים חוקי בית מראש. ביניב ובשמיניות משוגעות במיוחד, כל משפחה משחקת אחרת. דקה של תיאום חוסכת ויכוח.
- מערבבים מעט מדי. אחרי משחקים שבהם הקלפים מסודרים, כמו לבבות, צריך לערבב היטב, אחרת הסיבוב הבא כמעט מסודר מראש.
- מלמדים יותר מדי חוקים בבת אחת. עם מתחילים, שחקו סיבוב ניסיון עם יד פתוחה.
- מחזיקים את היד לא מסודרת. סדרו לפי צורה ואז לפי ערך. זה הופך כל משחק לקל יותר.
שאלות שמגיעות אליי הרבה
מאיזה גיל אפשר להתחיל?
מלחמה וזיכרון עובדים יפה עם ילדים שמזהים מספרים. דג ושמיניות משוגעות מתאימים כשהילד כבר מסוגל להחזיק יד של חמישה קלפים בלי שכולם יראו. אפשר לעזור עם מחזיק קלפים מאולתר, למשל קופסת נעליים הפוכה עם חריץ. יניב, ג׳ין רמי ולבבות מתאימים בדרך כלל לגילאי בית הספר העליונים ומעלה, אבל ילד שאוהב חשבון יכול להצטרף קודם.
מה עושים עם הג׳וקרים שבחפיסה?
במשחקים שכאן מוציאים אותם. ביניב יש בתים שמשאירים אותם בשווי אפס, וזה חוק בית לכל דבר.
איך שומרים על ניקוד בלי ויכוחים?
מישהו אחד אחראי על הדף, וכל סיבוב נרשם מיד, לפני ערבוב. הניקוד הוא בשביל המשחק עצמו, ולא מחליפים אותו בשום דבר.
כמה חפיסות כדאי שיהיו בבית?
שתיים זה נוח. אחת לשימוש ואחת רזרבית, כי קלף שנעלם מתחת לספה הופך משחק לבבות לחידה.
אם אתם רוצים להרחיב את הערב גם למשחקים עם קופסה ואבנים, יש עוד רעיונות בקטגוריית משחקי קופסה וקלפים.
לשבת הקרובה
קחו חפיסה אחת ולמדו משחק אחד מהרשימה שאף אחד בבית עוד לא מכיר. אם אתם שניים, נסו ג׳ין רמי. אם אתם ארבעה, לבבות. שחקו סיבוב ראשון עם קלפים גלויים, ורק אחר כך באמת.
