רמיקוב: חוקי המשחק, ירידה ראשונה, ג׳וקר ואסטרטגיה שמנצחת יותר
כל החוקים של רמיקוב בשפה פשוטה — מה יש בקופסה, איך עושים ירידה ראשונה של 30 נקודות, מה מותר לעשות עם הג׳וקר, ואיך מסדרים מחדש את השולחן כדי לנצח יותר.
רמיקוב הוא אחד המשחקים שנמצאים כמעט בכל בית בארץ, ועדיין כמעט בכל שולחן משחקים אותו קצת אחרת. מישהו בטוח שמותר להוריד ג׳וקר לבד, מישהי זוכרת שירידה ראשונה היא חמישים נקודות, ובן דוד אחד מתעקש שאפשר לחבר את 13 ל־1. בפוסט הזה אני עוברת על החוקים כפי שהם מופיעים בחוברת המקורית, מסמנת איפה בתים נוהגים לשנות אותם, ובסוף מוסיפה כמה הרגלים קטנים שהפכו אותי משחקנית שמחכה למזל לשחקנית שמסיימת ראשונה לעתים קרובות יותר.
מה יש בקופסה של רמיקוב
במשחק יש 106 אבנים: מספרים מ־1 עד 13 בארבעה צבעים (שחור, אדום, כחול וכתום או צהוב, תלוי במהדורה), כשכל אבן מופיעה פעמיים. זה 104 אבנים, ועוד שני ג׳וקרים. לכל שחקן יש מעמד שעליו הוא מסדר את האבנים שלו כך שהאחרים לא רואים אותן. משחקים שניים עד ארבעה שחקנים, ומשחק בארבעה הוא בעיניי הכי מעניין, כי השולחן מתמלא מהר ויש הרבה מה לסדר מחדש.
בתחילת המשחק הופכים את כל האבנים עם הפנים כלפי מטה ומערבבים. כל שחקן לוקח אבן אחת, ומי שהוציא את המספר הגבוה מתחיל. מחזירים את האבנים לערימה, מערבבים שוב, וכל שחקן לוקח 14 אבנים למעמד. מה שנשאר על השולחן הוא ה״קופה״, וממנה שולפים במהלך המשחק.
קבוצות ורצפים: שני סוגי הצירופים
כל מה שמניחים על השולחן חייב להיות צירוף חוקי של שלוש אבנים לפחות. יש רק שני סוגים:
| סוג | מה זה | דוגמה חוקית | דוגמה לא חוקית |
|---|---|---|---|
| קבוצה | אותו מספר בצבעים שונים, שלוש או ארבע אבנים | 7 אדום, 7 כחול, 7 שחור | 7 אדום, 7 אדום, 7 כחול (צבע חוזר) |
| רצף | מספרים עוקבים באותו צבע, שלוש אבנים ומעלה | 4, 5, 6, 7 כחול | 12, 13, 1 כתום (אין מעבר מ־13 ל־1) |
שימו לב לשני דברים שמבלבלים מתחילים. ראשית, בקבוצה אסור שאותו צבע יופיע פעמיים, ולכן קבוצה יכולה להגיע לכל היותר לארבע אבנים. שנית, ה־1 הוא תמיד המספר הנמוך ביותר וה־13 הגבוה ביותר. רצף 11, 12, 13 הוא חוקי, רצף 1, 2, 3 גם, אבל 12, 13, 1 לא. יש בתים שמרשים ״לסגור מעגל״, וזה בסדר גמור כל עוד כולם מסכימים על כך לפני שמתחילים.
הירידה הראשונה: 30 נקודות מהאבנים שלך
זה החוק שהכי הרבה אנשים זוכרים לא נכון. לפני שמותר לך לגעת במה שכבר מונח על השולחן, צריך לבצע ״ירידה ראשונה״: להניח צירוף אחד או יותר שהסכום של המספרים בהם הוא 30 נקודות לפחות. ואת הירידה הזו עושים רק מהאבנים שעל המעמד שלך. אסור להיעזר באבנים של אחרים על השולחן, ואסור להוסיף אבן לצירוף קיים כדי להגיע ל־30.
דוגמה: על המעמד יש לך 10, 11, 12 אדום. הסכום הוא 33, וזו ירידה ראשונה חוקית בצירוף אחד. דוגמה אחרת: יש לך 3, 4, 5 שחור (12 נקודות) ושלושה 6 בצבעים שונים (18 נקודות). יחד זה בדיוק 30, ואפשר להניח את שניהם באותו תור כירידה ראשונה. ומה עם שלושה 2 ושלושה 3? זה רק 15, וזה לא מספיק, גם אם זה מרגיש כמו הרבה אבנים.
כל עוד לא ירדת, בכל תור שבו אינך יכול או אינך רוצה להניח, שולפים אבן אחת מהקופה והתור עובר. רק אחרי שהירידה הראשונה הושלמה מותר בתורות הבאים להוסיף אבנים לצירופים שעל השולחן ולסדר אותם מחדש. לפי החוקים המקוריים, בתור שבו ירדת לא מוסיפים לצירופים של אחרים, אלא מחכים לתור הבא. יש בתים שמקלים על זה.
מה עושים בתור רגיל
אחרי הירידה הראשונה, בכל תור יש לך שתי אפשרויות בלבד: להניח לפחות אבן אחת מהמעמד על השולחן, או לשלוף אבן מהקופה. אי אפשר לעשות גם וגם. הנחה יכולה להיות צירוף חדש, תוספת לצירוף קיים (למשל 8 כחול בסוף רצף 5, 6, 7 כחול), או סידור מחדש של כמה צירופים יחד.
הסידור מחדש הוא הלב של רמיקוב. מותר לפרק צירופים קיימים, להעביר אבנים מצירוף לצירוף ולבנות הכול מחדש, בתנאי אחד: בסוף התור כל מה שעל השולחן הוא צירופים חוקיים של שלוש אבנים לפחות, והנחת לפחות אבן אחת מהמעמד שלך. אבן שכבר הייתה על השולחן לא חוזרת למעמד אף פעם.
דוגמה לסידור מחדש
על השולחן מונחים רצף 3, 4, 5, 6 אדום וקבוצה של 9 אדום, 9 כחול, 9 שחור. על המעמד שלך יש 6 כחול ו־6 שחור, ושום דבר אחר לא מתחבר. אפשר לקחת את ה־6 האדום מסוף הרצף (הרצף נשאר 3, 4, 5 אדום, עדיין חוקי) ולבנות ממנו יחד עם שתי האבנים שלך קבוצה של שלושה 6. הנחת שתי אבנים, והשולחן כולו חוקי.
דוגמה קצת יותר מתוחכמת: על השולחן יש רצף ארוך 2, 3, 4, 5, 6, 7 כחול, ועל המעמד שלך 5 אדום ו־5 שחור. אפשר לפצל את הרצף לשניים, 2, 3, 4 ו־6, 7 עם עוד אבן שתצטרך להשלים, אבל שם הרצף השני קצר מדי. הפתרון הנכון הוא לבדוק קודם אם יש לך 8 כחול. אם כן, מוציאים את ה־5 הכחול, נשארים עם 2, 3, 4 ועם 6, 7, 8 כחול, ובונים קבוצה של שלושה 5. זו בדיוק החשיבה שהופכת שליפה לשלוש אבנים מונחות.
מה קורה אם התחלת לסדר ולא הצלחת לסיים? לפי החוקים המקוריים מחזירים את השולחן בדיוק למצב שבו היה לפני התור, ומקבלים שלוש אבנים מהקופה כעונש. בהרבה בתים מוותרים על העונש או מסתפקים באבן אחת. כדאי לסגור את זה לפני המשחק, כי אחרת הוויכוח מגיע בדיוק ברגע הכי פחות נעים.
בגרסה הרשמית יש גם מגבלת זמן של דקה לתור, ומי שחורג מחזיר את השולחן ושולף שלוש אבנים. בבית רוב האנשים משחקים בלי שעון, אבל עם ילדים או עם שחקן אחד שחושב רבע שעה על כל מהלך, שעון חול קטן עושה פלאים לאווירה.
הג׳וקר: מה מותר ומה לא
הג׳וקר יכול להחליף כל אבן בכל צירוף. בירידה הראשונה הוא שווה את הערך של האבן שהוא מחליף: ברצף 8, ג׳וקר, 10 כחול הוא נחשב 9.
מותר לקחת ג׳וקר שכבר מונח על השולחן, בשני תנאים. הראשון, שכבר ביצעת ירידה ראשונה. השני, שאתה מחליף אותו באבן שהוא מייצג, מהמעמד שלך. ברצף 8, ג׳וקר, 10 כחול צריך דווקא 9 כחול. בקבוצה של שלוש אבנים, כמו 5 אדום, 5 שחור וג׳וקר, אפשר להחליף אותו באחד משני הצבעים החסרים. בקבוצה של ארבע אבנים הוא מייצג צבע אחד מסוים, ורק האבן הזו יכולה להחליף אותו. את הג׳וקר שלקחת חייבים לשלב באותו תור בצירוף חדש על השולחן, יחד עם אבנים מהמעמד. הוא לא נכנס למעמד לשמירה לתור הבא.
ועוד פרט: ג׳וקר שנשאר על המעמד בסוף המשחק עולה 30 נקודות עונש. זו סיבה טובה לא ״לשמור אותו ליום גשום״ יותר מדי זמן.
איך נגמר משחק ואיך סופרים נקודות
מי שמניח את האבן האחרונה מהמעמד שלו ואומר ״רמיקוב״ מנצח בסיבוב. כל שאר השחקנים מחברים את הערכים של האבנים שנשארו להם, וזה רשום אצלם כמינוס. המנצח מקבל פלוס בגובה הסכום של כל המינוסים יחד. לדוגמה: נשארו לדנה 12 נקודות ולעומר 25, כולל ג׳וקר. דנה מקבלת מינוס 12, עומר מינוס 25, והמנצחת מקבלת פלוס 37. משחקים כמה סיבובים שמחליטים מראש, ומי שצבר הכי הרבה נקודות מנצח בערב כולו. זה ניקוד לשם הכיף בלבד, ולא יותר מזה.
אם הקופה נגמרה ואף אחד לא סיים, ממשיכים לשחק כל עוד מישהו יכול להניח. כשאיש לא יכול, הסיבוב נגמר ומי שנשאר עם הסכום הנמוך ביותר מנצח בו.
אסטרטגיה: איך מנצחים יותר ברמיקוב
מזל משחק תפקיד, אבל לא כמו שנדמה. אלה ההרגלים שעשו אצלי את ההבדל הכי גדול:
- סדרו את המעמד פעמיים. פעם לפי צבעים ורצפים, פעם לפי מספרים. הרבה אנשים מפספסים ירידה ראשונה רק כי לא ראו שיש להם שלושה 11.
- אל תמהרו לרדת עם הכול. אחרי הירידה הראשונה, לפעמים עדיף להחזיק זוגות ורצפים חלקיים על המעמד. מי שמניח את כל האבנים מוקדם מגדיל את האפשרויות של היריבים.
- החזיקו אבנים ״גמישות״. 6, 7 ו־8 משתלבים בהמון רצפים. 1 ו־13 קשים יותר, ולכן כדאי להיפטר מהם כשיש הזדמנות.
- עקבו אחרי הקופה. כשהיא מצטמקת, כל אבן גבוהה שנשארת אצלכם עלולה לעלות ביוקר. זה הזמן להניח 12 ו־13 גם על חשבון תכנון יפה.
- תסתכלו על השולחן כמו על פאזל. לפני ששולפים, בדקו אם אפשר לפרק רצף ארוך לשניים, או להוציא אבן מקצה של קבוצה בת ארבע. הרבה פעמים יש מהלך שלא רואים בשנייה הראשונה.
- שימו לב מה היריבים שולפים. מי ששולף שלוש פעמים ברצף כנראה תקוע, ומי שמניח אבן אחת בכל תור כנראה מחזיק משהו גדול לסוף.
שאלות שעולות כמעט בכל משחק
אפשר לשים שני ג׳וקרים באותו צירוף?
כן. 5, ג׳וקר, ג׳וקר כתום הוא רצף חוקי. רק זכרו שכל אחד מהם מייצג אבן מסוימת, וכך גם צריך יהיה להחליף אותם.
מה אם שכחתי לשלוף אבן?
החוקים לא קובעים עונש מיוחד, ורוב השולחנות פשוט משלימים את השליפה ברגע שמישהו שם לב.
כמה זמן נמשך סיבוב?
בארבעה שחקנים מנוסים בערך עשרים דקות. עם ילדים או מתחילים לפעמים כפול. אם אתם רוצים לשחק גם בערב עם חפיסה רגילה, יש רעיונות נוספים במשחקי קלפים עם חפיסה רגילה, ומי שאוהב משחקים עם קלפי פעולה ימצא את החוקים המלאים בחוקי טאקי. עוד משחקים לשולחן המשפחתי מחכים בקטגוריית משחקי קופסה וקלפים.
עם ילדים צעירים, משנים משהו?
אפשר להוריד את סף הירידה הראשונה ל־20 נקודות, לשחק עם מעמדים פתוחים בסיבוב הראשון כדי שכולם יראו ויציעו, ולוותר על עונש השלוש אבנים. ילדים שמבינים את רעיון הרצף והקבוצה קולטים את השאר מהר מאוד.
לשבת הקרובה
שחקו סיבוב אחד ״פתוח״: כל המעמדים הפוכים כלפי השולחן, וכל שחקן מסביר בקול רם למה הוא מניח או שולף. זה נשמע מוזר, אבל אחרי סיבוב כזה כל מי שמשתתף רואה מהלכי סידור מחדש שלא הכיר, ובסיבוב הרגיל שאחריו המשחק כולו נהיה מהיר וחכם יותר.
