אופניים חשמליים: סוגים, מנוע וסוללה, טעינה נכונה ומה בודקים לפני שיוצאים לרכיבה

אופניים חשמליים הם אחד הדברים שמשנים את הדרך שבה מבלים יום חופש. פתאום העלייה הארוכה שתמיד ויתרתם עליה הופכת לחלק מהמסלול, הנסיעה לחוף כבר לא נגמרת בחולצה רטובה, ואפשר לצאת עם חבר שרוכב הרבה יותר מכם בלי להישאר מאחור. אבל מאחורי המילה ״חשמליים״ מסתתרים הרבה סוגים, מנועים וסוללות, ולא כולם מתאימים לכל אחד. במדריך הזה אסביר את ההבדלים בשפה פשוטה, ואעבור על מה שחשוב לא פחות — טעינה בטוחה והרגלים לפני כל רכיבה.

הערה חשובה לפני שמתחילים: ההגדרה של אופניים חשמליים לפי החוק, מי רשאי לרכוב עליהם, איפה מותר ומה הציוד שחובה להחזיק, נקבעים ומתעדכנים על ידי משרד התחבורה. הכללים האלה השתנו לא פעם, ולכן את הנוסח העדכני בודקים שם, לפני שקונים ולפני שיוצאים לדרך.

קודם הקסדה, אחר כך כל השאר

אופניים חשמליים מגיעים למהירות גבוהה יותר ממה שרוב הרוכבים רגילים אליו מאופניים רגילים, והם גם כבדים יותר, כך שבלימה ונפילה מרגישות אחרת. קסדה שמתאימה בדיוק לראש, סגורה בכל רכיבה, היא חלק בלתי נפרד מהציוד. איך בוחרים אחת נכונה מוסבר במדריך על קסדה לאופניים ולקורקינט. לצד הקסדה: אור קדמי לבן ואור אחורי אדום, פעמון, נעליים סגורות ובגדים שבולטים בתאורה חלשה.

סוגי אופניים חשמליים

הדרך הקלה להבין את השוק היא לחלק אותו לפי השימוש:

אין סוג ״הכי טוב״. מי שגר בקומה רביעית בלי מעלית יעריך אופניים קלים ומתקפלים יותר מכל תוספת אחרת, ומי שרוצה לצאת בשבת לשביל ביער יחפש מתלים ובלמים שמחזיקים ירידה.

המנוע: ברכזת או במרכז

יש שתי שיטות עיקריות להרכיב מנוע על אופניים, וההבדל ביניהן מורגש ברכיבה.

מנוע ברכזת הגלגל

המנוע יושב בתוך מרכז הגלגל, האחורי או הקדמי, ומסובב אותו ישירות. זו שיטה פשוטה ונפוצה, עם מעט חלקים שעלולים להתבלות. החיסרון: התחושה פחות טבעית, כמו שמישהו דוחף אתכם מאחור, והמשקל מרוכז בקצה אחד של האופניים. בגלגל עם מנוע, החלפת פנימית או צמיג היא עבודה מסובכת יותר, כי צריך לטפל גם בכבל של המנוע.

מנוע מרכזי

המנוע יושב באזור הדוושות ומעביר את הכוח דרך השרשרת וההילוכים, כמו שהרגליים שלכם עושות. התחושה טבעית יותר, המשקל מאוזן ובעליות ההילוכים עובדים לטובתכם. מצד שני, השרשרת וגלגלי השיניים נשחקים מהר יותר ודורשים תשומת לב.

חיישן מהירות או חיישן כוח

באופני סיוע לדיווש, המערכת צריכה לדעת מתי לעזור. חיישן מהירות מזהה שהדוושות מסתובבות ומפעיל את המנוע, גם אם אתם כמעט לא לוחצים. חיישן כוח מודד כמה חזק אתם דוחפים ומוסיף עזרה בהתאם, כך שהרכיבה מרגישה כמו אופניים רגילים עם רגליים חזקות במיוחד. חיישן כוח נעים יותר ברוב המצבים, וגם עוזר לחסוך בסוללה. מה מותר מבחינת מצערת, מהירות הסיוע ועוצמת המנוע, שוב, נקבע בכללים של משרד התחבורה ונבדק שם.

הסוללה: להבין לפני שטוענים

רוב הסוללות היום הן סוללות ליתיום, שאורזות הרבה אנרגיה בנפח קטן. הקיבולת קובעת את הטווח, אבל, כמו בקורקינט, הטווח בפועל תלוי ברמת הסיוע שבחרתם, במשקל הרוכב והמטען, בעליות, ברוח ובטמפרטורה. מי שרוכב תמיד ברמת הסיוע הגבוהה ביותר יגלה שהסוללה נגמרת הרבה לפני מה שחשב.

כמה עקרונות שמאריכים את חיי הסוללה:

• לא לרוקן אותה עד הסוף באופן קבוע. עדיף לטעון כשנשאר חלק מהקיבולת.
• לא לאחסן אותה ריקה לגמרי או מלאה לגמרי לתקופה ארוכה. אם האופניים עומדים כמה שבועות, השאירו אותה טעונה חלקית ובדקו אותה מדי פעם.
• להרחיק אותה מחום: לא בתא מטען לוהט, לא בשמש ישירה במרפסת.
• לשמור עליה מפני מכות ונפילות, גם כשמוציאים אותה מהמסגרת.

טעינה בטוחה: הרגלים שלא מוותרים עליהם

סוללת ליתיום תקינה, שנטענת נכון, היא מוצר בטוח. סוללה פגועה, מטען לא מתאים או טעינה בתנאים גרועים הם מתכון לבעיה, ושריפה של סוללה כזו מתפתחת מהר ומשחררת עשן רעיל. אלה ההרגלים שכדאי לאמץ:

1. מטען מקורי בלבד, או כזה שהיצרן אישר במפורש לאותה סוללה.
2. טעינה בהשגחה. לא משאירים את הסוללה מחוברת כל הלילה ולא כשיוצאים מהבית. מחברים כשאתם ערים בסביבה, ומנתקים כשהטעינה הסתיימה.
3. מקום נכון: משטח קשה ולא דליק, אזור מאוורר, רחוק ממיטות, ספות, בדים ונייר.
4. לא בדרך המילוט: לא ליד דלת הכניסה, לא בחדר המדרגות ולא במסדרון המשותף.
5. קירור לפני טעינה: אחרי רכיבה ארוכה או יום בשמש, ממתינים שהסוללה תתקרר.
6. סוללה חשודה לא מחברים: נפיחות, סדקים, ריח חריף, חום חריג, נוזל או סימני מכה — מפסיקים להשתמש ופונים לבדיקה מקצועית.
7. בלי שינויים: לא פותחים סוללה, לא מחליפים תאים ולא ״פורצים״ מגבלות של הבקר. מעבר לסיכון החשמלי, שינוי כזה יכול להפוך את האופניים לכלי שאינו עומד בכללים.

גלאי עשן תקין בבית ומטף מתאים במקום נגיש הם תוספת הגיונית לכל מי שמחזיק כלי חשמלי בבית. את ההנחיות המפורטות לבטיחות בטעינה מפרסמת כבאות והצלה.

הבדיקה לפני כל יציאה

שיטת הבדיקה הקלה לזכירה היא מלמעלה למטה, דקה אחת לפני שעולים:

• ראש — קסדה על הראש, רצועה סגורה.
• כידון — לא זז ביחס לגלגל הקדמי, הבלמים נלחצים עד נקודה ברורה ולא עד הכידון.
• תצוגה וסוללה — הסוללה נעולה במקומה, יש מספיק טעינה למסלול.
• אורות — קדמי ואחורי עובדים.
• גלגלים — לחץ אוויר מתאים לפי הסימון על דופן הצמיג, אין חתכים או בליטות, הגלגלים מהודקים.
• שרשרת — נקייה ומשומנת, לא חורקת.

אם משהו מרגיש לא בסדר — רעש חדש, בלם שנחלש, הגה שזז — זה רגע לעצור ולבדוק, ואם לא ברור מה קורה, לקחת את האופניים למעבדה מקצועית.

רכיבה ראשונה: איך מתחילים

מי שרוכב שנים על אופניים רגילים מופתע לפעמים מהרגע הראשון. האופניים כבדים יותר, הם מאיצים מהר כשמתחילים לדווש, והבלימה צריכה להתחיל מוקדם יותר. כמה צעדים לנסיעה הראשונה:

1. בחרו מקום שקט ושטוח, בלי תנועה.
2. התחילו ברמת הסיוע הנמוכה ביותר, ורק אחרי כמה סיבובים עלו בהדרגה.
3. תרגלו יציאה מעמידה כשהדוושה הקדמית למעלה, כדי שהדחיפה הראשונה תהיה יציבה.
4. תרגלו בלימה עם שני הבלמים יחד, בהדרגה. הבלם הקדמי חזק מאוד ובלימה חדה איתו עלולה לגרום לנפילה.
5. תרגלו פניות איטיות וסיבוב במקום צר, כי שם המשקל העודף מורגש הכי הרבה.

דוגמה: לתכנן רכיבת שבת בלי להיתקע

נניח שתכננתם מסלול הלוך ושוב לחוף, עם עלייה ארוכה בדרך חזרה. בבוקר, לפני היציאה, הסוללה מלאה. הטעות הקלאסית היא לרכוב את כל הדרך לשם ברמת הסיוע הגבוהה, ליהנות מהרוח בפנים, ולגלות בעלייה של הדרך חזרה שהמחוון כבר מהבהב. הגישה הנבונה הפוכה: רוכבים את הדרך לשם ברמה נמוכה או בינונית, מסתכלים כמה ירד המחוון בהגעה, ושומרים לפחות את אותה כמות — ועוד מרווח — לדרך חזרה, כי עלייה ורוח נגדית צורכות יותר. אם הגעתם וחצי מהסוללה כבר נעלם, זה סימן לחזור ברמת סיוע נמוכה ולהשתמש בהילוכים בחוכמה.

ועוד הרגל קטן: בעלייה, עברו להילוך קל לפני שהיא מתחילה, לא באמצעה. כך המנוע והרגליים עובדים בקצב נוח, השרשרת לא נמתחת בכוח, והסוללה מחזיקה יותר. באופניים עם מנוע מרכזי זה מורגש במיוחד.

תחזוקה: מה עושים לבד ומה משאירים למעבדה

חלק מהתחזוקה היומיומית פשוט, ואין סיבה לא לעשות אותו בבית: ניגוב האופניים במטלית לחה אחרי רכיבה מאובקת, ניקוי ושימון השרשרת, בדיקת לחץ האוויר בצמיגים, והידוק עדין של ברגים שהתרופפו בכנפיים ובסבל. גם החלפת פנימית בגלגל בלי מנוע היא משימה שאפשר ללמוד.

מנגד, יש דברים שלא נוגעים בהם בלי ידע: כל מה שקשור לסוללה, לבקר, לחיווט ולמחברים החשמליים, כיוון בלמים הידראוליים, ופירוק גלגל שיש בו מנוע. אלה עבודות למעבדה מקצועית לאופניים חשמליים. בדיקה תקופתית שם, גם כשנדמה שהכול תקין, מגלה בדרך כלל רפידות שחוקות, שרשרת מתוחה או חיבור רופף לפני שהם הופכים לבעיה בדרך.

אחסון בבית ובחוץ

איפה האופניים חונים בלילה משפיע גם על הבטיחות וגם על אורך החיים שלהם. בחוץ, שמש וגשם פוגעים בסוללה, בתצוגה ובחלקי הגומי, ולכן עדיף מקום מוצל ומקורה. אם אפשר להוציא את הסוללה ולשמור אותה בפנים, זה עדיף, כל עוד מקפידים על כללי הטעינה והאחסון שתוארו קודם — לא ליד היציאה ולא ליד חומרים דליקים. מנעול איכותי שמחבר את המסגרת לעמוד קבוע, ולא רק את הגלגל, חוסך הרבה עוגמת נפש.

טעויות נפוצות

לקנות לפי הטווח הגבוה ביותר. סוללה גדולה יותר כבדה יותר, ולרוב האנשים טווח סביר עם אופניים קלים מועיל יותר מטווח עצום שלא משתמשים בו.

להזניח את הבלמים. משקל ומהירות גבוהים שוחקים רפידות מהר יותר. בדיקה תקופתית במעבדה היא חלק מהתחזוקה, לא מותרות.

לשטוף בצינור בלחץ. מים בלחץ חודרים למחברים ולמסבים. ניקוי עדין עם מטלית לחה ושמירה על אזור הסוללה והתצוגה יבש עדיפים בהרבה.

לסמוך על שמועות לגבי הכללים. מי שאמר לכם שמותר או אסור משהו כנראה דיבר על נוסח ישן. המקור הוא משרד התחבורה.

ואם עוד לא החלטתם בין אופניים לקורקינט, שווה לקרוא גם את המדריך על קורקינט חשמלי, ולמי שכבר רוכב — כדאי להכיר את תיקון פנצ'ר בדרך, כי בסוף זה קורה לכל אחד.