מקדחה לבית: סוגי מקדחות, איזה מקדח לאיזה קיר ואיך קודחים נקי ובבטחה

מקדחה היא הכלי שרוב האנשים קונים או שואלים מהשכן בפעם הראשונה שהם רוצים לתלות משהו על הקיר. מדף, וילון, מראה, מתלה למגבות. ואז מגיע הרגע המביך: המקדח מחליק על הקיר, החור יוצא עקום, האבק נכנס לעיניים, ובסוף הדיבל מסתובב בתוך חור רחב מדי. כמעט כל הבעיות האלה נובעות משלושה דברים פשוטים: סוג המקדחה, סוג המקדח (הביט) והתאמה לקיר. כשמבינים את שלושתם, קידוח הופך לעבודה של חמש דקות.

אני לא חשמלאי ולא בעל מקצוע. מה שכתוב כאן הוא הבסיס שכל מי שמחזיק מקדחה בבית צריך להכיר, עם דגש על בטיחות. כל מה שנוגע בחשמל, בגז או במבנה עצמו של הבית — הוא לא עבודה לשבת בבוקר, אלא לאיש מקצוע מוסמך.

שלושה סוגי מקדחה שכדאי להכיר

בחנויות ובמחסנים ביתיים תפגשו בעיקר שלוש משפחות. ההבדל ביניהן הוא לא רק בגודל, אלא באופן שבו הכלי עובד על החומר.

מקדחה רגילה (סיבובית)

המקדח מסתובב, וזהו. זה מספיק לעץ, למתכת דקה, לפלסטיק ולגבס. בקירות בטון היא תתאמץ, תתחמם ותתקדם לאט מאוד. הרבה מברגות נטענות יודעות גם לקדוח בצורה כזאת, ולכן בבית שיש בו בעיקר רהיטים וקירות גבס, לפעמים זה כל מה שצריך. על ההבדל בין שני הכלים כתבתי בהרחבה במדריך למברגה ולמה היא שונה ממקדחה.

מקדחה רוטטת (עם מצב נקישה)

כאן, מעבר לסיבוב, הראש של המקדחה זז קדימה ואחורה בתנועות קטנות ומהירות, כמו המון מכות קלות. התנועה הזאת שוברת את החומר הקשה מול קצה המקדח. זה הכלי הנפוץ בבתים, והוא מתמודד עם בלוק ועם רוב קירות הבטון בבית, אם המקדח מתאים ואם לא ממהרים. ברוב הדגמים יש מתג שמעביר בין מצב סיבוב רגיל לבין מצב נקישה, ושווה לבדוק אותו לפני כל חור.

פטישון

פטישון עובד במנגנון שונה, שמכה במקדח בכוח רב יותר. הוא נועד לבטון קשה, לקורות ולחורים רבים או עמוקים. הוא כבד יותר, רועש יותר ודורש אחיזה בשתי ידיים. לרוב הבתים הוא לא חובה. אם בכל זאת יש לכם פטישון ביד, זכרו שהכוח שלו גם מגדיל את הסיכון: חור שנכנס מהר מדי עמוק מדי הוא בדיוק החור שעלול לפגוע במשהו מוסתר.

איזה מקדח לאיזה קיר

הטעות הנפוצה ביותר היא להשתמש באותו מקדח לכל דבר. כל חומר צריך קצה אחר, והטבלה הבאה מסכמת את ההתאמה הבסיסית:

כדי לזהות את סוג הקיר בבית, דפקו עליו קלות עם מפרק האצבע. גבס נשמע חלול ונותן קצת תחושה של קרטון. בטון נשמע אטום ו"מת". בלוק נמצא איפשהו באמצע, ולפעמים נשמע אחרת כשזזים כמה סנטימטרים. אם אתם לא בטוחים, קדחו קודם חור ניסיון קטן במקום לא בולט, והסתכלו על האבק שיוצא: אבק לבן ודק מעיד על גבס, אבק אפור וגס יותר מעיד על בטון או בלוק.

לפני שהמקדחה נוגעת בקיר: צנרת וכבלים

זה החלק שהכי חשוב לי בכל המדריך. בתוך הקירות עוברים צינורות מים, צינורות ניקוז, כבלי חשמל ולפעמים גם צנרת גז. פגיעה בכבל חשמל עלולה לגרום להתחשמלות. פגיעה בצינור מים הופכת חור קטן לנזק גדול וליום שלם של חיפוש אינסטלטור. ולכן, לפני כל קידוח:

• הסתכלו סביב. שקעים, מפסקים, ברזים, מקלחת, כיור, דוד ומזגן מסמנים בדרך כלל אזורים שבהם עוברים כבלים או צינורות. כבלי חשמל נוטים לרוץ בקווים ישרים אנכיים מעל ומתחת לשקעים ולמפסקים, ולפעמים גם אופקית ביניהם. את האזורים האלה עדיף פשוט לא לקדוח בהם.
• גלאי מתכת וכבלים עוזר, אבל הוא לא ערובה. הוא יכול לזהות כבל או צינור מתכת, אבל לפעמים מפספס צינור פלסטיק, כבל עמוק או קיר עם רשת ברזל. התייחסו אליו כאל שכבת זהירות נוספת, לא כאל אישור שהקיר נקי.
• בדקו את הצד השני של הקיר. אם בצד השני יש מטבח או חדר רחצה, הסיכוי לצנרת עולה מאוד.
• יש תוכניות של הדירה? אם נשארו תוכניות מהקבלן או מהשיפוץ הקודם, שווה להציץ בהן.
• כשיש ספק, לא קודחים. אפשר להזיז את המדף עשרים סנטימטרים, או לבחור פתרון תלייה אחר. אם חייבים לקדוח דווקא באזור רגיש, זו עבודה לבעל מקצוע.

ועוד כלל אחד שאין לו יוצאים מן הכלל: לא פותחים שקע, לא מחליפים מפסק ולא נוגעים בכבלים חשופים. גם אם זה נראה פשוט בסרטון. עבודות חשמל מבצע רק חשמלאי מוסמך.

ציוד מגן — גם לחור אחד

משקפי מגן הם לא תוספת למקצוענים. כשקודחים בגובה העיניים או מעל הראש, האבק והשבבים נופלים בדיוק לכיוון הפנים, ושבב בטון קטן בעין מספיק כדי להרוס את סוף השבוע. בנוסף:

• מסכת אבק פשוטה כשקודחים בבטון או בבלוק, במיוחד בחדר סגור.
• אטמי אוזניים או אוזניות מגן לקידוח ארוך בבטון, ובוודאי עם פטישון.
• שיער ארוך אסוף, בלי צעיפים, שרוולים רחבים או שרשראות שעלולים להיתפס במקדח.
• סולם יציב במקום כיסא. אם צריך להגיע גבוה, עומדים על סולם שעומד ישר, ולא מתמתחים הצידה.
• במקדחה עם כבל — מוודאים שהכבל רחוק מנקודת הקידוח ולא נמתח.

קידוח נקי צעד אחרי צעד

נניח שאתם רוצים לתלות מראה קטנה על קיר בלוק בחדר שינה, הרחק משקעים ומפסקים. כך זה נראה בפועל:

1. מסמנים. מודדים את הגובה, מסמנים נקודה בעיפרון ומשתמשים בפלס אם יש שני חורים. נקודה קטנה ומדויקת עדיפה על איקס גדול.
2. בוחרים מקדח לפי הדיבל. קוטר המקדח צריך להתאים לקוטר הדיבל — בדרך כלל זה כתוב על האריזה של הדיבלים. מקדח רחב מדי ישאיר את הדיבל רופף.
3. מסמנים עומק. מדביקים פיסת נייר דבק על המקדח באורך הדיבל ועוד קצת. כשהנייר מגיע לקיר, עוצרים. כך החור לא עמוק מהנדרש.
4. מתחילים לאט. מניחים את הקצה על הסימון, מחזיקים את המקדחה ישר — בניצב לקיר — ומתחילים במהירות נמוכה בלי נקישה עד שנוצרת גומה קטנה. רק אז עוברים למהירות גבוהה יותר ולמצב נקישה.
5. לוחצים ביציבות, לא בכוח. משקל הגוף מכוון קדימה, לא מנופפים במקדחה. אם המקדח נתקע, משחררים את ההדק ולא מנסים "לשבור" את הקיר.
6. מוציאים אבק. מוציאים את המקדח מדי פעם תוך כדי סיבוב, כדי לפנות אבק מהחור. בסוף אפשר לנשוף מהצד (לא מול הפנים) או להשתמש בשואב אבק.
7. מכניסים דיבל. הדיבל צריך להיכנס בלחץ קל, עם כמה דפיקות עדינות. אם הוא נכנס חופשי לגמרי, החור רחב מדי.

טעויות שכמעט כולם עושים בפעם הראשונה

החור יוצא עקום

בדרך כלל זה קורה כשמחזיקים את המקדחה ביד אחת ומעל גובה הכתפיים. החזיקו בשתי ידיים, עמדו מול הנקודה ולא מהצד, ובקשו ממישהו שיסתכל עליכם מהצד ויגיד אם המקדחה מוטה.

המקדח מחליק על אריח

אריחים מזוגגים חלקים מאוד. נייר דבק על הסימון, מהירות נמוכה ובלי נקישה בכלל עד שעוברים את שכבת האריח. נקישה על אריח היא דרך טובה לסדוק אותו.

בבלוק החור "נבלע"

בלוק הוא חלול מבפנים. לפעמים קודחים, וברגע מסוים המקדח פשוט צונח קדימה כי הגיע לחלל. במצב כזה דיבל רגיל לא יחזיק טוב, ויש דיבלים שנועדו בדיוק לחללים. כדאי לקרוא על כך במדריך לתליית מדפים על סוגי קירות שונים, שם יש הסבר מפורט על דיבלים ועל עומס.

המקדח מתחמם ומשחיר

מקדח שמשחיר או מעלה ריח שרוף בבטון מסמן בדרך כלל שאחד משני דברים לא בסדר: או שהמצב לא על נקישה, או שמשתמשים במקדח לעץ או למתכת. בעבודה ארוכה עוצרים מדי פעם ומחכים שהמקדח יתקרר. לא נוגעים בקצה מיד אחרי הקידוח — הוא חם מאוד.

שאלות שחוזרות על עצמן

מקדחה נטענת או עם כבל?

נטענת נוחה יותר: אין כבל שמסתבך, ואפשר לעבוד בכל מקום. עם כבל אין סוללה שנגמרת באמצע. לרוב העבודות הקטנות בבית, שתיהן עושות את העבודה. מה שחשוב יותר הוא שתהיה למקדחה אפשרות נקישה אם יש לכם קירות בטון או בלוק.

האם צריך סט גדול של מקדחים?

לא. כמה מקדחי בטון בקטרים הנפוצים, כמה מקדחי עץ וכמה מקדחי מתכת מספיקים לרוב הבית. עדיף מעט מקדחים שמתאימים לעבודה על פני ערימה גדולה שחצייה לא בשימוש. במדריך לארגז כלים בסיסי לבית יש רשימה של מה שבאמת שימושי.

איך שומרים על המקדחה ועל המקדחים?

אחרי העבודה מנגבים את האבק מהמקדחה, במיוחד מפתחי האוורור, ומחזירים את המקדחים לקופסה לפי סוג. מקדח קהה מתחמם מהר יותר ומחליק יותר, ולכן כדאי להחליף אותו כשהוא כבר לא נכנס כמו פעם. מקדחה נטענת מאחסנים במקום יבש, לא בשמש ולא במחסן לוהט בקיץ, וכשמחליפים מקדח — תמיד עם המקדחה כבויה או עם הסוללה בחוץ.

מה עושים אם פגעתי במשהו?

אם יוצאים מים — סוגרים את הברז הראשי ומתקשרים לאינסטלטור. אם יש ניצוץ, ריח שרוף או שהחשמל קפץ — לא נוגעים במקדח ובקיר, מורידים את המפסק הראשי בלוח החשמל אם אפשר לעשות זאת בבטחה, ומזמינים חשמלאי. אם יש ריח של גז — יוצאים מהדירה, לא מדליקים ולא מכבים שום מתג, ומתקשרים לחברת הגז או לכבאות והצלה מבחוץ. לא מנסים לתקן לבד אף אחד מהמקרים האלה.

עוד רעיונות לפרויקטים קטנים יש בקטגוריה עשה זאת בעצמך.