אתר הפנאי
close-up-woman-holding-broken-heart_23-2148542321

גירושין: מתי חלוקת הרכוש לא תהיה שווה?

הכלל והחריג

הכלל הבסיסי של הסדר איזון המשאבים בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון תשל"ג 1973, קובע כי במקרה של פרידה או פטירה, יש לבצע חלוקת רכוש בין בני זוג בצורה שווה ביניהם, חצי חצי לכל אחד מהם וכך אומר הסעיף בזו הלשון:

"עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין, עקב מותו של בן זוג… זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג…"

המחוקק קבע לכלל זה חריג הנמצא בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.  סעיף זה מקנה לבימ"ש את היכולת לסטות מהכלל בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת ולקבוע שאיזון שווי הנכסים כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה.

וכך רשום בסעיף האמור:

"ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק הדין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה אלא לפי יחס אחר שיקבע, בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.

כאשר חושבים על כך שבהליך פרידה ייתכן ואחד הצדדים יקבל יותר מ50% מערך הנכסים שצברו בני הזוג יחדיו, ניתן להבין מיד כי השימוש בחריג המאפשר זאת, צריך להיות בצורה זהירה ומחושבת עד מאוד ובמקרים חריגים ביותר מאחר ויש בסעיף זה פגיעה בקניין ופגיעה זו מוגנת מכוח סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובע כי "אין פוגעים בקניינו של אדם"

מאחר והמחוקק לא פירט את הקריטריונים באשר ליישומו של סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, התשובה על כך ניתנה בפסיקה ע"י כב' השופט ניצן סילמן בתמ"ש (קריות) 18044-02-09 ע.י נ' פ.י (פורסם בנבו) כאשר שם הוא מונה 3 סוגים עקרוניים להחלת הסעיף והם:

 

  1. נסיבות הקשורות ביכולות הכלכליות של כל אחד מהצדדים לאחר גירושיהם – מדובר בנסיבות "קלאסיות" כלומר, נסיבות המביאות את מצב הצדדים לחוסר איזון בולט באופן מיוחד והנ"ל מתייחס לרוב להבדל ביכולת ההשתכרות בהליכי גירושין.

 

  1. נסיבות מיוחדות הקשורות בצבירות הנכסים על שם מי מבני הזוג – הכוונה בעיקר לירושות או מתנות שקיבלו מי מהצדדים, כאשר אחד מהם בוחר להביא את שקיבל ו/או ירש לקופה המשותפת, בעוד האחר לא עושה זאת.
  2. נסיבות הקשורות להתנהגות מי מהצדדים – מדובר במקרים שהתנהגות הצדדים מביאה לכך שיש לשקול שיקולי צדק והגינות על מנת להביא לתוצאה הוגנת כמו לדוגמא במקרי אלימות, ניסיון מוכח להברחת רכוש ואף חשיפת רומן (אם כי יודגש כבר כעת שבעניין זה האחרון, חלוקת הרכוש בין בני הזוג לא תבוא לידי ביטוי ככלי עונשי אלא בראייה שבה על הצד הנבגד לבנות עצמו מחדש).

 

 

 

אז איך מתבצעת חלוקת רכוש בין בני זוג?

לאור האמור לעיל, נשאלת השאלה איך יידע האדם הסביר להגן על עצמו ועל רכושו ואיך יידע שבמקרה פרידה לא יצטרך לוותר על הונו שצבר בעמל רב?  ראשית, יש לנו את הכלל לפי הרשום מעלה בסעיף 5 וברוב המקרים לפיו הולכים.

יש להבין כי השימוש בחריג בסעיף 8(2) הוא נדיר וגם שופטים אינם מתייחסים אליו בקלות דעת. יש פרמטרים רבים אותם נדרשים להוכיח ואולם במידה והצדדים מעוניינים להבטיח את הונם שצברו בכל מחיר, תמיד יוכלו לחתום על הסכם ממון ולחסוך הליכים לא נעימים מסוג זה.

שתפו פוסט זה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

בלוג

חיים טוב יותר

מי מאתנו לא אוהב לחיות טוב? מי מאתנו לא אוהב את התחושה הנפלאה שעוברת בכל רמ"ח איברנו כאשר אנחנו מרגישים